חלק 1 : שיעור פתיחה – היכרות באמת מפגש פתיחה על פתיחות. בטקסט ובחיים. מה חושבים עלינו כשפוגשים אותנו בפעם הראשונה וצודקים, ומה חושבים עלינו וטועים. מתחילים בשיא. ואז עולים. שיעור על התחלות ורושם ראשוני. בפסקת פתיחה או בשיחת פתיחה. כתיבה כבליינד דייט מוצלח. איך גורמים לצד השני לרצות להמשיך אתנו את הערב, ואיך בשנייה שזה קורה צריך לעזוב? כותבים, כמו כותבים, מתחילים ישר. בלי סמול טוק. שיעור על יצירת אינטימיות במשפט אחד. תרגיל מדבקות כואב שהוא שיעור בהומור עצמי. חלק 2 - למה אנחנו לא כותבים? איך הופכים את הכתיבה להרגל יום יומי, צחצוח שיניים של הנפש. ולמה זה ישנה לכם את החיים. תרגיל כתיבה למחר

איך כותבים סצנה? יום שמלמד כתיבה עם חוקי כתיבה שישארו אתכם לנצח, ועל הדרך מפגיש אותך עם הגיבורה של הסיפור שלך - את חלק 1: תמונת ניצחון מי שאין לו חלום ימצא את עצמו מגשים חלומות של אחרים. למה הצלחה יותר מפחידה מכישלון? האם אתם יודעים איך אתם רוצים להצליח? למה מבוגרים מפסיקים לחלום? למה ילדים אומרים כל שניה בא לי ומה קרה שאנחנו המבוגרים כל כך מפחדים לרצות? איפה תהיו בעוד חמש שנים? כיצד נראית תמונת הניצחון שלך? איך לזמן את מה שחסר לנו. כתיבה כזימון, תפילה, והוצאה לפועל. חלק 2: הדפוס המקולקל – ללכוד את העכבר איך אני הורס את זה תמיד הרי גם כשהדלי מלא, אנחנו מקפידים לבעוט בו. מה הדבר הזה, שאני עושה תמיד כדי לוודא שאחזור לאותו מקום מוכר, מה הדפוס שמונע ממני להצליח? לכל אחד יש דפוס, לופ התנהגותי שתמיד הורס, כלומר מצליח לוודא שלא נצליח. שנישאר ילדים בתחפושת של מבוגר. איך כתיבה מלמדת לקחת אחריות? חלק 3: הדבר שאתה חסר הוא מה שאתה צריך לתת. דיאלוג פנימי, רדיו שנאה עצמית ושאר סוכני הפחד. בואו ניתן להם פנים וגוף ושם. בואו ניתן להם לדבר.

חלק 1: עסקה עם אלוהים הקראה של תרגיל כתיבה חלק 2: מסיבת געגוע כל אחד הוא מורה רוחני, כל אחת היא רובין שארמה. 3 עצות לחיים לילד שהיינו. שיעור מצחיק מרגש ונוסטלגי. או "מטאפורה אהובתי" או איך כותבים מצחיק בלי להתאמץ. חלק 3: מעגל סיכום כתיבה כהרגל יום יומי